יתושים בקומה גבוהה: מאיפה הם באמת מגיעים

אם תחפשו את התשובה ברשת, כמעט כל תוצאה תגיד לכם אותו דבר. הוא עלה במעלית. ירדנו למקור של הטענה הזאת וגילינו שאין לה אחד. ובדרך מצאנו משהו הרבה יותר שימושי: היתוש שעקץ אתכם בקומה 14 כנראה לא טיפס לשם בכלל. סביר הרבה יותר שהוא בקע במרחק כמה מטרים מכם.

האם יתושים באמת מגיעים לקומות גבוהות?

כן, וזה נמדד בשטח יותר מפעם אחת.

מחקר במלזיה פרס 3,330 מלכודות ביצים בתשעה מגדלי מגורים בין 2014 ל־2018, מגובה הקרקע ועד 63 מטר. ביצי יתושים נמצאו עד קומה 21. לא יתוש בודד שנסחף במקרה, אלא ממצא חוזר של מלכודות.

מצד שני, הצפיפות באמת יורדת עם הגובה. מחקר בשנחאי פרס 174 מלכודות בשישה בלוקי מגורים ומדד קומה אחר קומה. בקומה 1 מדד הנגיעות עמד על 31.94%, בקומה 3 על 14.29%, ובקומה 6 על 7.14%.

אבל הפירוט הזה מחביא את הנקודה המעניינת. הצניחה הגדולה קורית בין קומה 2 לקומה 3, ומעליה החוקרים לא מצאו הבדל מובהק בין קומה 3 לקומה 6. במילים אחרות, ההבדל בין קומה 4 לקומה 14 קטן בהרבה ממה שנדמה לכם. קומה גבוהה כן עוזרת, היא פשוט לא מגן.

וכאן חשוב לומר משהו על הגובה עצמו, כי הרבה מאוד תוכן ברשת ממציא בו מספרים. האגודה האמריקאית לבקרת יתושים כותבת בעמוד השאלות הנפוצות שלה שיתושים שעוקצים בני אדם מעדיפים לטוס בגובה של פחות מ־25 רגל, כלומר כ־7.6 מטר. שימו לב למילה מעדיפים. זו העדפה התנהגותית, לא תקרת יכולת. אין בספרות מספר שאומר "יתוש לא יכול לעלות מעל גובה X", וכל מי שנוקב במספר כזה המציא אותו.

עוד דבר ששווה להכיר: כשאותה אגודה מציינת שיתושי טיגריס נמצאו בדירות בקומה 21 בסינגפור, הפועל שהיא משתמשת בו הוא breeding, מתרבים. לא "טסו לשם", אלא נמצאו מתרבים שם. ההבדל הזה הוא כל הסיפור של המאמר הזה.

הערה אחת להגינות: כל המחקרים שקראנו הם ממלזיה, מסינגפור ומשנחאי. אין ולו מחקר אחד מישראל או מאגן הים התיכון על יתושים במגדלי מגורים. האקלים, שיטת הבנייה והמינים שונים, ולכן ההסקה לגוש דן היא הסקה, לא ממצא.

האם יתושים עולים במעלית?

זו התשובה שכולם נותנים, ולכן שווה לספר בדיוק מאיפה היא הגיעה.

חיפשנו את המקור. הוא קיים, והוא משפט אחד בפרק הדיון של אותו מחקר משנחאי:

"The frequent use of elevators may have carried Ae. albopictus into high-rise areas."

May have. אולי נשאו. זו השערה שהחוקרים מעלים כדי להסביר ממצא, לא ממצא בפני עצמו. הם לא דגמו תא מעלית אחד. הם לא ספרו יתושים בתוך מעליות. הם לא השוו בניינים עם מעלית לבניינים בלעדיה. באותו מחקר עצמו הם כותבים במפורש, בסעיף המגבלות:

"The dispersal of Ae. albopictus to higher floors in this study does not verify that Ae. albopictus reach certain floors directly by flying."

חיפשנו מחקר אחד, כלשהו, שדגם מעליות. אין כזה. כל התוצאות שמצאנו חוזרות לאותו משפט אחד, או לאתרים שמצטטטים אתרים שמצטטטים אותו. כך השערה זהירה בפרק דיון הופכת תוך כמה גלגולים ל"עובדה ידועה".

אז נאמר את זה בבירור: מעלית היא הסבר סביר שחוקרים העלו, ואיש מעולם לא בדק אותו. נכון להיום זו השערה, לא ממצא.

אותו דבר בדיוק לגבי הטענה השנייה שחוזרת ברשת, זו שאומרת שזרמי אוויר עולים לאורך חזית המגדל נושאים יתושים למעלה. לא מצאנו לה שום מקור. מה שכן מבוסס הוא מחקר שפורסם ב־ Nature שבו החוקרים הטיסו מלכודות דביקות על בלונים במאלי ולכדו יתושים בגובה של 40 עד 290 מטר מעל הקרקע. זה מוכיח שיתוש יכול להימצא באוויר בגובה כזה, נישא ברוח. זה לא מוכיח שזה מה שקורה לאורך המגדל שלכם, במין אחר, ביבשת אחרת.

מאיפה מגיעים יתושים בקומה גבוהה?

עכשיו לתשובה שכן נשענת על מספרים, והיא מורכבת משלושה שלבים פשוטים.

שלב ראשון: יתוש הטיגריס הוא טס גרוע. טווח התעופה האופקי המרבי שלו הוא 100 עד 200 מטר, לפי אותו מחקר משנחאי, והמרכז האירופי לבקרת מחלות מגיע לאותו מספר בעצמאות: עד כ-200 מטר. זה לא מרחק שעושים ממנו מסעות. זה בערך מהמרפסת שלכם עד הפינה של הרחוב.

שלב שני: הוא צריך מעט מאוד מים. ממש מעט. הערך על יתוש הטיגריס בוויקיפדיה האנגלית מציין שכל כלי פתוח עם מים מספיק להתפתחות הזחלים, גם כשיש בו פחות מ-30 מיליליטר. זה פחות משתי כפות.

שלב שלישי: הביצים סבלניות. נקבת יתוש הטיגריס מטילה את הביצים על דופן הכלי ולא על פני המים, כפי שמציין הערך בוויקיפדיה העברית, והן שורדות התייבשות כמה חודשים. משמעות מעשית: עציץ שהתייבש עדיין נושא ביצים חיות, וההשקיה הבאה מפעילה אותן.

חברו את השלושה. אם היתוש טס פחות מ-200 מטר, ואם שכבת מים בתחתית עציץ מספיקה לו כדי להתפתח, אז ההסבר הפשוט ביותר ליתוש בקומה 14 הוא לא מסע אנכי של 40 מטר מהחניון. וזו לא הסקה שלנו בלבד: הערך באנגלית אומר אותה במפורש, שטווח התעופה הקצר משמעו שאתרי הרבייה קרוב לוודאי נמצאים קרוב למקום שבו מוצאים את היתוש. הוא מגש המזגן שלכם, תחתית העציץ במרפסת, או הגג שמעליכם.

וכדי להיות הוגנים, יש מה שאומר את ההפך. מחקר שנחאי בדק בדיוק את השאלה הזאת וכתב שאתרי רבייה לא היו נפוצים בקומות 1 עד 6. אבל שימו לב למילה שהם משתמשים בה: public area, שטח ציבורי. הם בדקו מסדרונות ושטחים משותפים. הם לא נכנסו למרפסות פרטיות של דיירים. ושם בדיוק נמצאים העציצים, הדליים ומגשי המזגן. באותו מחקר, אגב, יתוש הטיגריס העדיף להטיל ביצים בחוץ על פני בפנים ביחס של יותר משניים לאחד, בכל הגבהים. כלומר המרפסת חשובה מהמסדרון.

יש לי יתושים בקומה 14, מאיפה הם? השעה שבה עקצו אתכם היא הרמז

זו הנקודה הכי שימושית במאמר הזה, והיא נשענת על הבדל אחד בין שני מינים.

עקצו אתכם ביום? קרוב לוודאי שזה יתוש הטיגריס האסייתי, שפעיל בשעות היום ובעיקר בשחר ובין הערביים. הוא הגיע בישראל ב־2002 לקיבוץ געתון, בתוך משלוח צמיגים משומשים מאסיה, והיום הוא היתוש שמציק לרובנו. הטווח שלו הוא 100 עד 200 מטר. לכן, אם עקצו אתכם ביום בקומה 14, המקור כמעט בהכרח בבניין שלכם או במרפסת ממול. אין שום סיבה לחפש רחוק.

עקצו אתכם בלילה? קרוב לוודאי שזה יתוש הבית, ה־Culex, והוא סיפור אחר לגמרי. מחקר סימון ושחרור בשיקגו מדד אצלו טווח ממוצע של 1.15 קילומטר ומרבי של 2.48 קילומטר. פער של פי עשרה ויותר מיתוש הטיגריס. הוא גם אוהב מים עשירים בחומר אורגני, כלומר בורות ניקוז, תעלות סערה ומרתפים מוצפים, ולא את התחתית הנקייה של העציץ שלכם. אם עקצו אתכם בלילה, ואדי, תעלת ניקוז או מקלט מוצף ברדיוס קילומטר הם מקור אפשרי לגמרי, וזה כבר עניין לדיווח לעירייה ולא לבדיקה במרפסת.

הכלי המעשי פשוט: בפעם הבאה שנעקצתם, שימו לב לשעה. היא לא תגיד לכם הכול, אבל היא תגיד לכם לאיזה כיוון ללכת לחפש, וזה חוסך את רוב העבודה.

למה יתושים במגדל הם בעצם עניין של ועד הבית

זו הזווית שכמעט אף אחד לא מדבר עליה, והיא נשענת על אולי המחקר הכי רלוונטי שקיים לנו.

מחקר בסינגפור בדק 100 בלוקי מגורים גבוהים וחיפש מה מנבא צפיפות יתושים גבוהה. ארבעת המנבאים שנמצאו הם כולם מאפיינים של הבניין עצמו:

1. מלכודות ביוב. כל עלייה של 10% בשיעור הנקודות שבהן יש מלכודת ביוב הכפילה את הסיכוי בפי 1.28. הסרה של כולן הייתה מפחיתה כרבע מהסיכון.
2. גיל הבניין. כל עשר שנים הכפילו את הסיכוי בפי 2.55.
3. ניקיון המסדרונות. מסדרונות מלוכלכים יותר, צפיפות יתושים גבוהה יותר.
4. מצב סוציו אקונומי של הבלוק.

ומה לא נמצא קשור? הצמחייה בשטחים הציבוריים סביב הבניין. כלומר הגינה למטה, זו שכולם מאשימים, לא הייתה מנבא בכלל.

המסקנה מזיזה את כל השיחה. במגדל, כמות היתושים נקבעת בעיקר לפי איך מתחזקים את הבניין, ולא לפי הגובה שלו או מה יש מסביבו. וזה אומר שהדירה שלכם היא לא היחידה בסיפור. אם השכן ממול משאיר דלי מלא, הוא בטווח תעופה מלא ממכם.

וכאן נכנס פרט משפטי שכדאי להכיר. עיריית תל אביב מציינת שמבחינה חוקית היא לא יכולה לפעול להדברה בשטחים פרטיים. במגדל, "שטח פרטי" זה גם המרפסת שלכם, וגם הגג וחדר המכונות שהם רכוש משותף באחריות ועד הבית. אף אחד מבחוץ לא בא לטפל בהם. אין מוקד יתושים ציבורי בגובה 40 מטר.

מה בודקים במרפסת בקומה 14?

הרשימה הרשמית של עיריית תל אביב מדויקת לגמרי גם לדייר במגדל, אבל היא כתובה בשפה של חצר, ולכן מי שגר בקומה 14 לא מזהה בה את עצמו. הנה אותה רשימה בשפה של מגדל:

1. מי הניקוז של המזגן. הפריט הכי ייחודי לדייר במגדל, כי במגדל יש מזגן בכל קומה. נאמר בכנות: זו הנחיה של רשות מקומית, לא ממצא ממחקר שכימת מגשי עיבוי.
2. תחתיות אדניות ועציצים. ולא רק לשפוך את המים. הביצים נדבקות לדופן הכלי, ולכן צריך לשטוף את הדפנות.
3. דליים, חביות ואגרטלים שעומדים במרפסת בין השימושים.
4. אדני חלונות שמצטברים בהם מים.
5. הגג, המרזבים ומלכודות הביוב. זה כבר לא בסמכותכם, וזו בדיוק השיחה שצריך לנהל עם ועד הבית.

והתדירות היא הפרט שהכי קל לפספס. העירייה מבקשת בדיקה פעם בשבוע, ולא במקרה. זכרו שהביצים שורדות התייבשות: עציץ שנראה יבש לגמרי עדיין נושא ביצים חיות, וההשקיה הבאה מפעילה אותן. לכן בדיקה שמתבצעת פעם בחודש, כשנוח, מפספסת את כל העניין. חמש דקות בשבוע עושות כאן יותר מכל דבר אחר ברשימה.

אגב, זה רלוונטי לרוב השנה. לפי דיווח של mako בציטוט ד"ר שי רייכר מאגף מזיקים והדברה, עונת היתושים בישראל נמשכת מאפריל ועד נובמבר.

ואיפה מכשיר נכנס בכל זה?

אנחנו מוכרים מכשירים נגד יתושים, וזה בדיוק המקרה שבו הצעד הראשון הוא לא לקנות אחד.

אם המקור הוא מגש המזגן שלכם או תחתית העציץ במרפסת, מכשיר בתוך הסלון מטפל בסימפטום בזמן שהמקור ממשיך לייצר דור חדש כל שבוע וחצי. אין מכשיר שמנצח בקרב הזה, כי הוא נלחם בקצב ייצור ולא בכמות קבועה. הצעד הראשון הוא לצאת למרפסת עם פנס ולבדוק, וזה לא עולה כלום.

מה שכן שווה להחזיק זה כלי לרגע האמת. מחבט חשמלי הוא היחיד בקטגוריה שאפשר להגן על הטענה שלו בלי הסתייגות: הוא לא נשען על תדר ולא על ריח, הוא הורג במגע את מה שנגע בו, וזהו. המחבט החשמלי של BuzzOff מטפל ביתוש הספציפי שמזמזם לכם באוזן, לא במקור שלו.

ואם אתם רוצים להעמיק, על המערך הכללי בכל הבית כתבנו ב5 דרכים להיפטר מיתושים בבית בקיץ, על שעות הלילה והחדר הסגור באיך להיפטר מיתושים בחדר שינה, ועל מה שהראיות אומרות על מכשירים אולטרסוניים בהאם מכשירים אולטרסוניים נגד יתושים עובדים.

השורה התחתונה פשוטה. הגובה שלכם באמת עוזר, אבל הוא לא חומה. וברוב המקרים היתוש שמעצבן אתכם בקומה 14 לא עשה שום מסע מרשים. הוא נולד קרוב, ורדיוס החיפוש שלכם הוא מטרים בודדים ולא קילומטרים.