מה מרחיק יתושים באופן טבעי
בחנות טבע עומדים שני מוצרים שנושאים כמעט את אותו שם ומגיעים מאותו עץ. אחד מהם מגן עליכם כשעה. השני מגן 6 עד 7 שעות.
זה לא הבדל בין מותגים ולא עניין של איכות. אלה שני חומרים שונים שהשפה בעברית קוראת להם באותו שם, וזו כנראה הסיבה המרכזית שאנשים שמנסים פתרון טבעי מסיקים בסוף שטבעי לא עובד.
אז נפתח בתשובה. יש פתרונות טבעיים שעובדים, אבל "איזה צמח מרחיק יתושים" היא השאלה הלא נכונה. השאלה הנכונה היא כמה זמן, ובאיזה ריכוז. קראנו שמונה מקורות בעברית שעונים על השאלה הזאת. אף אחד מהם לא נוקב במשך הגנה אחד, ואף אחד לא מפנה למחקר אחד. זה בדיוק החלק שחסר, וזה כל מה שיש כאן.
מה ההבדל בין שמן אקליפטוס לימוני לבין PMD?
זה ההבדל היחיד בקטגוריה הזאת ששווה באמת לזכור.
שמן אקליפטוס לימוני אתרי הוא מה שמזוקק מעלי העץ. הוא מורכב מכ-85% ציטרונלל, יש לו ריח לימוני חזק, והוא נמכר בחנויות טבע ומשמש בתעשיית הקוסמטיקה בעיקר בזכות הריח הזה. לפי הסקירה של Maia ו-Moore על תכשירים דוחים מהצומח, השמן האתרי עצמו דוחה יתושים כשעה.
PMD הוא חומר אחר. שמו המלא p-menthane-3,8-diol, והוא מתקבל מעיבוד של אותו חומר גלם. באותה סקירה, PMD בריכוז 50% נתן 100% הגנה למשך 6 עד 7 שעות, ובריכוז 30% נתן 96.88% הגנה למשך 4 שעות.
ולמה בכלל נפתח פער כזה בין שני חומרים מאותו עץ? התשובה בסקירה היא משפט אחד. ל-PMD יש
"a lower vapour pressure than volatile monoterpines found in most plant oils"
לחץ אדים נמוך יותר פירושו התנדפות איטית יותר. כל שאר השמנים האתריים מתנדפים מהר, ולכן נגמרים מהר. זה כל ההסבר, והוא גם ההסבר לרוב מה שכתוב בהמשך המאמר הזה.
וכאן צריך לומר משהו מדויק, כי קל מאוד להגזים בו. PMD הוא לא הרכיב הצמחי היחיד שרשום רגולטורית. ברשימת הרכיבים הפעילים למריחה על העור של ה-EPA מופיעים גם שמן ציטרונלה וגם שמן קטניפ. הניסוח היחיד שאפשר לעמוד מאחוריו צר יותר, ודווקא לכן חזק יותר: הוא הרכיב הצמחי היחיד שמגיע למשך הגנה בסדר גודל של DEET.
ופרט מעשי, וגם קצת מאכזב. חיפשנו מוצר שנמכר בישראל ומציין על התווית PMD, Citriodiol או p-menthane-3,8-diol, ולא מצאנו אפילו אחד. מה שכן נמכר כאן בשפע הוא השמן האתרי, כלומר בדיוק המוצר של השעה האחת. אלה שלוש המילים שכדאי לחפש על התווית, וזה לא פריט נפוץ בארץ. כל שאלה על אופן השימוש נענית בתווית של היצרן ולא אצלנו.
אז כמה זמן מחזיקה הרחקת יתושים טבעית?
זו העמודה שאף אחד לא מדפיס, והיא כל הסיפור. מחקר מ-2023 שהשווה 20 שמנים אתריים באותו פרוטוקול בדיוק, כל אחד מהם בתחליב בריכוז 10%, מדד כמה זמן כל שמן מחזיק:
- שמן ציטרונלה: כ-30 דקות
- שמן גרניום ושמן למון גראס: 30 עד 60 דקות
- גרניול, הרכיב עצמו ולא "שמן גרניום": מעל 60 דקות
- שמן ציפורן ושמן קינמון: מעל 112 דקות
ולידם, מאותה סקירה של Maia ו-Moore: שמן אקליפטוס לימוני אתרי כשעה, PMD בריכוז 50% שש עד שבע שעות.
עכשיו למספר שמסובב את כל השיחה. באותה סקירה, שמן ציטרונלה בריכוז 40% נתן 7 עד 8 שעות הגנה. אותו שמן בדיוק, אותו צמח, פי ארבעה מהריכוז שנתן חצי שעה.
המסקנה שנגזרת מזה קשה להתעלמות: הריכוז חשוב יותר מזהות הצמח. ושימו לב מה זה אומר בחנות. הריכוז לא מודפס על נר, לא על מדבקה ולרוב גם לא על בקבוק. אתם קונים את המילה "ציטרונלה", ואין לכם שום דרך לדעת אם קניתם חצי שעה או ערב שלם.
וכדי להיות הוגנים עם המספרים האלה, אותה סקירה כותבת גם ש
"almost all repellent studies did not consider the number of human participants needed to minimize sampling error"
כלומר גם המספרים הטובים בתחום מגיעים ממחקרים קטנים יחסית. הם עדיין הרבה יותר ממה שיש לצד השני של הרשימה, שאין לו מספרים בכלל.
האם עציץ גרניום מרחיק יתושים?
שבעה מתוך שמונה המקורות בעברית שקראנו ממליצים לשתול צמח כפתרון. מולם עומד ניסוי שדה ישיר אחד, והוא אומר לא.
Matsuda ואחרים, 1996, מאוניברסיטת Guelph, בדקו את Pelargonium 'citrosum', הצמח שנמכר במפורש כ"צמח היתושים". קודם הם מדדו מה יש בעלים, והתוצאה דווקא מרשימה: 35.4% גרניול, ולצדו ציטרונלול ולינלול. כלומר הכימיה הדוחה באמת נמצאת שם, וזה בדיוק אותו גרניול שקיבל מעל 60 דקות בטבלה למעלה.
ואז הם בדקו בשדה מה הצמח עושה לבני אדם שיושבים לידו:
"There was no significant difference between citrosa-treated and nontreated subjects."
התרגום לעברית פשוטה: הצמח מכיל את החומר. הוא פשוט לא משחרר אותו לאוויר בכמות שמשנה משהו. זה גם ההסבר למה מעיכת עלים באצבעות כן נותנת ריח. היא משחררת מעט שמן, לזמן קצר, במרחק סנטימטרים מהיד. זה ריח על האצבעות, לא הגנה על המרפסת.
ונאמר בכנות על המקור הזה: ה-PDF המלא של המחקר חסום בפנינו, והתוצאה אומתה דרך רשומת המחקר ודרך מקורות שמצטטטים אותה. מספר הנבדקים המדויק לא ידוע לנו, וזה פרט שהיינו רוצים לדעת.
כמה זמן מחזיק נר ציטרונלה?
בחוץ, במרפסת, זו כנראה השאלה הלא נכונה. במחקר מ-2017 שבדק 11 מוצרים מסחריים באותו מערך, נר הציטרונלה השאיר את המשיכה ליתושים על 90.95%, לעומת 88.82% אצל נבדק בלי כלום. כלומר לא קיצור של משך ההגנה, אלא היעדר הגנה מלכתחילה.
הערה על המדגם, והיא לרעת הטענה שלנו: באותו מחקר השתתפו שני מתנדבים בלבד. זה מדגם קטן מאוד. הוא בכל זאת הראיה הישירה הטובה ביותר שקיימת על נרות בשטח פתוח, וגם היחידה שמישהו טרח לבצע.
וכדי להיות הוגנים, יש כאן צד שני. קיים מחקר שנערך בישראל ובחן נרות בתוך מבנה ומצא להם אפקט חלקי. לא הצלחנו להגיע לטקסט המלא שלו, ולכן איננו מצטטטים ממנו מספרים. מה שאפשר לומר בזהירות הוא שההבדל בין חלל סגור לחלל פתוח כנראה אמיתי, ושרוב האנשים מדליקים נר דווקא בחוץ, במקום שבו הראיה החזקה יותר מראה אפס.
למה צמידים ומדבקות נכשלים גם כשהחומר שבתוכם עובד?
כאן יש ממצא ישראלי שמסביר את כל תת הקטגוריה הזאת בבת אחת.
מחקר של Revay ואחרים מ-2013 נערך בישראל בשתי חממות מכוסות רשת, עם 1,500 יתושים ששוחררו בכל לילה, ובדק מוצרי הגנה אישיים. שתי תוצאות רלוונטיות: מדבקה שהכילה 80 מ"ג שמן אקליפטוס לימוני לא נתנה הגנה מובהקת, וגם מדבקה שהכילה 300 מ"ג ויטמין B1 לא נתנה הגנה מובהקת. באותו מחקר גם צמידי ציטרונלה וגרניול לא נתנו הגנה מובהקת.
עצרו רגע על הראשונה. זה החומר הכי מוכח בכל הקטגוריה, והוא נכשל ברגע שהוא הודבק על חולצה. ההסבר שמופיע בספרות פשוט: לתכשיר דוחה כמעט אין השפעה מעבר לכמה סנטימטרים מנקודת היישום, והכמות שנפלטת מצמיד או ממדבקה נמוכה מדי מכדי לעשות משהו. צמיד שומר על פרק היד. הקרסול נשאר פתוח בדיוק כמו קודם.
זו הסיבה שהחלוקה הנכונה בקטגוריה היא לא בין "טבעי" ל"כימי", אלא בין פורמט שמחזיק חומר על העור לבין פורמט שתולה אותו באוויר לידכם. ולצמידים אולטרסוניים, שהם קטגוריה בפני עצמה, כבר הקדשנו מאמר שלם עם המקורות.
והשום, הקפה ויריעות המייבש?
שום. הסקירה המדעית המובילה בתחום קוראת לזה במפורש "a common misconception". ויש על זה גם ניסוי כפול סמיות, מבוקר פלצבו ומוצלב שלא מצא ראיה לכך ששום מרחיק יתושים באופן מערכתי. זה העיצוב המחקרי החזק ביותר שראינו בתחום כולו, והוא יצא ריק. פירטנו על זה בלמה יתושים עוקצים דווקא אותי.
קפה. כאן דווקא יש מחקר, אבל הוא על משהו אחר לגמרי. תמצית קפה ושאריות קפה במים עומדים משפיעות על הטלת הביצים ועל התפתחותן, כלומר זה נושא של מוקדי רבייה ולא של הגנה על אדם. אין ולו מחקר אחד שבדק אם פיזור או שריפה של שאריות קפה מגנים על מי שיושב במרפסת.
יריעות מייבש כביסה. יש מחקר אמיתי, והוא נעשה על זבובוני פטריות ולא על יתושים. זה לא מיתוס שהופרך, זה מיתוס שנולד מהכללה של כותרת.
לבנדר. לא מצאנו מחקר ראשוני נגיש שמדד אותו מול יתושים, והמספרים שמסתובבים ברשת מגיעים ממקורות מסחריים. זה לא אומר שהוא לא עובד. זה אומר שאין לנו על מה להישען.
האם "טבעי" זה גם "בטוח"?
זו הנקודה שהכי קל להחליק עליה, ולכן נאמר אותה במפורש. אותה סקירה מדעית כותבת:
"It is commonly assumed that plant-based repellents are safer than DEET because they are natural... this is sometimes a misconception"
"בלי כימיקלים" היא העדפה לגיטימית לחלוטין, והיא לא טענת בטיחות. מי שמעדיף שלא למרוח כלום על העור ושלא לפזר כלום באוויר בבית לא צריך להצדיק את זה באף מחקר. אבל ההיגיון "טבעי ולכן בטוח יותר" לא נתמך, ומרכז המידע לרעלים האמריקאי מציין ששמנים אתריים רבים עלולים לגרום לתגובות עוריות.
ומה שלא תמצאו כאן: הוראות מריחה, ריכוזי דילול או המלצות לפי גיל. לחלק מהרכיבים בקטגוריה יש הגבלות רגולטוריות רשמיות, וההנחיה היחידה שיש לנו לתת היא לקרוא את התווית של היצרן. אנחנו מוכרים מכשירים ולא חומרים שנמרחים על העור, ואין לנו שום עמדה רפואית.
מה באמת עובד מבין הפתרונות הטבעיים?
לפי הסדר, מהמשעמם והזול ועד למכשירים:
- רשת שלמה בחלון. הפתרון הכי פחות מרגש והכי יעיל, והוא טבעי במובן הכי פשוט: הוא לא משחרר כלום. בדיקה אחת בתחילת העונה, כולל הפינות והקרעים הקטנים. הרחבנו על זה באיך להיפטר מיתושים בחדר שינה.
- ייבוש מים עומדים. ההמלצה המרכזית של אגף מזיקים והדברה במשרד להגנת הסביבה, והיחידה ברשימה שפועלת על המקור ולא על התוצאה. איפה בדיוק מסתתרים המים כתבנו ביתושים בקומה גבוהה.
- מאוורר מכוון אליכם. אנחנו לא מוכרים מאווררים וזה עדיין הפריט עם היחס הכי טוב בין מחיר לתוצאה. יתושים הם טסים חלשים, וזרם אוויר גם מקשה עליהם לנחות וגם מפזר את הפחמן הדו חמצני שמסגיר אתכם. סקירה של סופר הדברה מציינת ירידה של 45 עד 65 אחוזים בעקיצות.
- אם אתם כן מתכוונים למרוח משהו, שלוש המילים שכדאי לחפש על התווית הן PMD, Citriodiol ו-p-menthane-3,8-diol. זה הרכיב הצמחי היחיד עם משך הגנה של שעות, הוא כמעט לא נמכר בישראל בצורה הזאת, וכל השאר, כולל אופן השימוש וההתאמה, כתוב בתווית של היצרן.
- שמן אתרי, בעיניים פקוחות. ציטרונלה, גרניום ולמון גראס מדדו חצי שעה עד שעה בתנאי מעבדה. זה לא כלום, וזה גם לא ערב. מי שקונה אחד מהם צריך לדעת שהוא קנה חלון זמן קצר.
- מחבט טעון בהישג יד. לרגע שבו כל השאר לא הספיק.
למה חנות שמוכרת מכשירים נגד יתושים כותבת מאמר על שמנים?
כי מי שמקליד "מה מרחיק יתושים באופן טבעי" בדרך כלל אומר בזה משהו ברור. הוא לא מחפש לקנות עוד מכשיר.
זה קהל שאין לנו מה למכור לו בשורה האחרונה, ובכל זאת זה המאמר שהכי חסר בעברית. הרי הפער בין חצי שעה לשבע שעות מוסתר מאחורי אותה מילה אחת, "טבעי", וכל עוד אף אחד לא מפרסם את המספרים, כל מוצר בקטגוריה נשמע זהה לזה שלידו.
הדבר היחיד שנאמר כאן על המוצרים שלנו הוא עובדה על הפורמט ולא טענה על יעילות ולא טענה על בטיחות: הם לא נמרחים על העור ולא מפזרים דבר באוויר. זו פשוט קטגוריה אחרת של פתרון, ולכל אחד מותר להעדיף אותה או לא. ומי שרוצה שמשהו יקרה הערב, המחבט החשמלי של BuzzOff מטפל ביתוש הספציפי שמזמזם באוזן, בלי ריח ובלי משך הגנה שנגמר.
ואם יש שורה אחת לקחת מכאן, היא זו: בפעם הבאה שמישהו אומר לכם שמשהו טבעי מרחיק יתושים, שאלו כמה זמן ובאיזה ריכוז. שתי השאלות האלה מסננות כמעט את כל הרשימה.